אוסף אלעזר אלפרן (ברדה)

אלעזר אלפרן, המכונה "ברדה" (זקן עבות, ברוסית) היה סתת אמן, מאחרוני חברי "גדוד העבודה". אלפרן נולד בשנת 1896 בעיר ביאליסטוק (פולין). הוא למד בשעות היום ב"חדר" המסורתי והעשיר את לימודיו בלימודי השפה העברית. הוא למד שנתיים בכיתות מכינות של בית הספר תיכון למסחר. משחר ילדותו התוודע לציונות, בעיקר באמצעות אמו. בשנת 1905, בעקבות פרעות ביהודי ביאליסטוק, עבר להתגורר בבית דודתו בסמארה (קיובישוב) ושם המשיך בלימודיו עד לשנת 1913. בשנה זו שב לבית הוריו והמשפחה עברה להתגורר בחרקוב, שם סייע לאביו במסחר. בשנים 1916-17 התנדב לשרת בחיל הפרשים הרוסי וסיים קורס קצינים. בחודש מרץ 1917 היה עד למאורעות שפקדו את פטרוגרד בזמן המהפכה הבולשביקית. בעקבות אספה ציונית בעיר סומי, אליה הגיע יחד עם אמו, אלעזר השתכנע שעליו לעלות לארץ-ישראל. הוא ניסה לעלות דרך המזרח הרחוק אך דרכו לא צלחה. בשובו לפטרוגרד פגש את יוסף טרומפלדור (שהיה אף הוא קצין בצבא הרוסי) והתיידד עמו. בעקבות היכרות זו, הצטרף לקבוצת ההכשרה של תנועת ה"חלוץ". לאחר שנודע לאלפרן שכוח צבאי בריטי נחת בצפון רוסיה, במטרה לסייע לכוחות הנאמנים לצאר הרוסי, הוא חיפש ומצא דרך להתגייס לצבא האנגלו-רוסי תחת פיקוד בריטי - בתקווה שיישלח לחזית בארץ-ישראל. בין השאר הובטח לו שהוא יועבר לשרת ב"גדודים העבריים", אך ההבטחה לא קוימה והוא לחם בחזית המקומית כנגד הבולשביקים. ב- 26 באוקטובר 1919 הגיע אלפרן לארץ-ישראל, שבוע לאחר שידידו טרומפלדור עלה אליה. טרומפלדור קיבל את פניו בתל אביב וסייע לו להגיע לקבוצת חולדה. ב-26 בפברואר 1920 (ערב ז' באדר תר"ף) נשלח יחד עם טרומפלדור ושישה עשר איש נוספים להגן על המושבה מטולה, שהותקפה על ידי פורעים ערבים. למחרת טרומפלדור שב לכפר גלעדי ומינה את אלעזר אלפרן למפקד כוח מגן במטולה. בי"א באדר (1 במרץ) הותקפה תל-חי וטרומפלדור ושבעה מחבריו נהרגו. יומיים לאחר מכן, בי"ג באדר, גם מטולה הותקפה ומגניה נאלצו לסגת ליסוד המעלה. לאחר נפילת תל חי ומותו של יוסף טרומפלדור, ועקב קשיים כלכליים ומתקפות חוזרות של הבדואים, עזב אלעזר אלפרן את מטולה. הוא עבר להתגורר בטבריה, שם הצטרף ל"גדוד העבודה" על שם יוסף טרומפלדור וניסה את מזלו כדייג בכינרת. שם כתב ופרסם זיכרונות תחת הכותרת "מלכת הכנרת" - שמה של סירת הדייג שהייתה ברשותו. בראשית שנות העשרים (למאה העשרים) עבר אלפרן להתגורר בתל אביב ועסק בבנייה. לאחר מכן היה שומר ראשו של משה נובומייסקי, לימים מייסד 'חברת האשלג הארץ-ישראלית'. בהמשך עבר לירושלים ושם השתלם במלאכת הסיתות והחריטה באבן באקדמיה לאמנות 'בצלאל'. מייסד האקדמיה ומנהלה בוריס שץ סילק אותו מהלימודים, כנראה מכיוון שלא עמד בתשלומי שכר הלימוד. בראשית שנת 1921 החל לעבוד כסתת במסגרת 'פלוגת רטיסבון' של 'גדוד העבודה', שחנתה בחצר מנזר רטיסבון בשכונת רחביה. יצחק שדה (לנדוברג) הוא שהזמין את אלפרן ללמד את מלאכת הסיתות ליתר חברי הפלוגה. חלקם עבדו בבניית שכונת רחביה, שקמה בראשית שנות העשרים. עבודות הסיתות הראשונות של אלפרן כסתת מצבות לבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בבאר שבע ובירושלים. עבודה פרי ידיו שזכתה לפרסום הייתה מפת תבליט של ארץ ישראל באבן. יצחק שדה ביקש ממנו לסתתה, עבור תערוכה מטעם שלטון המנדט הבריטי בלונדון. אלפרן יצר תבליט של מפת הארץ שורכו יותר מ-2 מטר. במרכז המפה הוא סימן בהבלטה את קו פרשת המים, רכסי ההרים, העמקים והנחלים, שטחי מדבר ושטחים מישוריים. התבליט היה מדויק מבחינה טופוגרפית ואף ניתן היה להדגים בעזרתו את זרימת המים מהכנרת אל ים-המלח. תבליט האבן הטופוגרפי של ארץ ישראל עורר עניין רב בתערוכה, אך בסיומה נעלם ומיקומו לא נודע עד היום. אלפרן יצר גם דגם קטן יותר של מפת ארץ-ישראל, שאורכו כמטר, לבקשת הסגל בבית היתומים 'דיסקין' בירושלים. היא נועדה לעיוורים, כדי ללמדם להכיר בדרך המישוש את מפת הארץ. מפת תבליט זו נתרמה לקבלן הבניין הירושלמי יהושע דיסקין, ולימים שבה לביתו וקובעה במבואה. עם פירוקו 'הגדוד העברי' אלפרן התמנה נתמנה למפקד קיבוץ רמת רחל מטעם 'ההגנה', עד לנטישת הקיבוץ בעקבות ההתקפות והחורבן במאורעות תרפ"ט (1929). כאשר אלפרן נאלץ לחדול מעבודת הסיתות עקב בעיות בריאות, אישרו לו ראשי הישוב להתגורר באחרון צריפי הגדוד העברי. בעת מלחמת העצמאות (1948) פיקד על גדוד גדנ"ע בירושלים, ובסיומה החל לעבוד בקרן קימת לישראל. לאחר תקופת מגורים בצריף, רכש את ביתו ברחביה ברחוב אברבנאל 21. בשנת 1934 נשא אלעזר אלפרן לאישה את רבקה לבית קוזלוב. לזוג נולדו שתי בנות, הניה (1935) ואלה (ישראלה, 1939) לימים לוי. אלעזר אלפרן נפטר בשנת 1983. מפת התבליט שנועדה לעיוורים מתוארת בספר 'בביתו במדבר', שכתב מאיר שלו. اقرأ أكثر